Artboard 26

פרוייקט: מתחם תיירותי מגילות ים המלח – ייעוץ סייסמי

מקום : ים המלח
שנה: 2023-2025

שירותים: הגדרת סיכוני רעידת אדמה, סקר תגובת אתר, איתור ומיפוי סיכון מהעתקה פעילה, חישובים דינמיים, מתן הנחיות לתכנון.

שותפים: 

פרופ׳ אמוץ עגנון – האוניברסיטה העברית – יעוץ גיאולוגי
ד״ר יניב דרבסי – האוניברסיטה העברית – יעוץ גיאולוגי
פרופ׳ שמוליק מרקו – אוניברסיטת ת״א – יעוץ גיאולוגי

רקע:
החברה הממשלתית להגנות ים המלח מתכננת מתחם המיועד לפיתוח תיירותי בצפון-מערב ים המלח, בתחום המועצה האזורית מגילות ים המלח.
האתר ממוקם באזור סייסמי פעיל בחיבור שבין אגן ים המלח למקטע העתק הירדן – שניהם מהווים חלק מהמקור העיקרי לרעידות אדמה בישראל – בקע ים המלח (השבר הסורי-אפריקאי).

מהלך העבודה:

  1. בחלק הראשון נערך איתור סיכוני העתקה בסמוך למתחם התיירותי "מרכז חוויה" (בקרבת צומת הלידו). לצורך כך ביצענו סקרי רדאר ושוחות בדיקה בעומק עד 6 מטרים לאיתור סימני העתק. מסקנות הסקר היו כי אין חשש להימצאות עקבות העתקים במרחק 15 מטר מהמבנה המתוכנן.
  2. בחלק השני נערכה הגדרת סיכונים סייסמיים בכלל אזור התוכנית – על-אף ההצלחה בביצוע הסקר המקומי ב"מרכז החוויה", מדובר בשיטה שעלויותיה גבוהות כאשר יש צורך ליישמה לכל מבנה בשטח התוכנית. התקציב שהיה נדרש לאישור כל מבנה בתוכנית בשיטה זו היה מגיע לסכומים בלתי-סבירים. לאור זאת, נתבקשנו להציע גישה אלטרנטיבית לטיפול בסיכונים הסייסמיים בכל רחבי המתחם התיירותי.

הצוות שלנו גיבש הצעה שכללה מענה רב-מערכתי לסיכונים הסייסמיים:

  • בחינה של הסיכון מהעתקה פעילה במתחם, ומתן המלצות לגבי אזורים שבהם ראוי להימנע מבנייה לאור הקרבה להעתק הראשי.
  • עריכת סקר תגובת אתר ספציפי לקביעת ספקטרום התגובה, לתכנון לכלל המבנים במתחם.
  • ייעוץ מבני לאדריכלי התוכנית ומתן פתרונות לתכנון תשתיות בתחום רצועת ההעתקה פעילה.

הצעה זו התקבלה ע"י החברה להגנות ים המלח.

המשך מהלך העבודה:

בשלב הראשון נערך סקר העתקים בהובלת ד״ר יניב דרבסי בסיוע פרופ׳ אמוץ עגנון ופרופ׳ שמוליק מרקו. מסקנות הסקר היו שלאור הסיכון מהמקטע הסמוך של העתק ים המלח, והשינוי בת״י 413 (2023) הדורש הגדלת מרווח בטחון מעקבת העתק ל-100 מטר, מומלץ שלא לבנות כלל ברצועה במרחק 200 מטר מתוואי ההעתק הראשי – בקע ים המלח.

בשאר שטח התוכנית הותרה הבנייה, בכפוף להנחיות תכן סייסמי מחמירות שגובשו בשלב השני.

בשלב השני נערך סקר תגובת אתר לכל שטח המתחם. הסקר התבסס על מדידות גיאופיסיות של מהירות מעבר גלי גזירה בשטח, על הגדרת מודל הסתברותי ספציפי של הסכנה הסייסמית באזור האתר (PSHA) וכן על מודול אי-לנארי דו-ממדי בתוכנת FLAC לצורך חישוב הגברת האגן והגדרת ספקטרום תגובה לתכנון, המתבסס הן על תנאי השטח המקומיים והן על השפעת אגן ים המלח על הגברת תאוצות הקרקע ברעידת אדמה.

השלב השלישי והאחרון כלל הגדרת הנחיות בינוי לתכן סייסמי של המבנים שעתידים לקום במתחם (מלונאות), וכן פתרונות הנדסיים לתשתיות ולטיילת בתחום השטח שנאסרה בו בניה בגלל סיכון מקריעת פני שטח.